לא מצליחים להתמיד בריצה או טריאתלון? קחו כמה עצות להכנה מנטאלית.

לרצים, או טריאתלטים חדשים שעובדים לקראת הפעם הראשונה שירוצו חמישה ק"מ, או ישתתפו בטריאתלון ספרינט, יש למרבה הפלא, הרבה מהמשותף עם רצים מנוסים שרוצים לשבור שיאים אישיים במרתון, או עם כאלה שמתאמנים לתחרות איש ברזל.

אלו ואלו נמצאים על אותו מגרש וצריכים לקבל החלטה איך תראה השנה הספורטיבית הקרובה שלהם.

לכל מתאמן בריצה או טריאתלון, יש ימים נהדרים וימים שכלום לא מתחבר. יש אימונים שבסיומם הביטחון העצמי גדל ואתה אומר לעצמך שהגיע הזמן לעלות מרחק, או מהירות ויש ימים בהם אתה אומר לעצמך שכלום לא הולך, יש רגרסיה בכושר הגופני שלך ואולי בכלל כדאי לקחת חופש מכל עיסוק בספורט.

על מנת לייצר את שנת הספורט הכי טובה שלכם ננסה לשאול כמה שאלות מהותיות הקשורות ביכולת להתמיד ולייצר מוטיבציה לאימונים רציפים וקבועים וכמובן לענות עליהן.

דרך אגב אם יש לכם כל שאלה לגבי ריצה מוזמנים לפנות אלינו למייל info@e-sports.co.il ונשמח לתת מענה.

איך צריך להתכונן נפשית לקראת עונת הטריאתלון והמרוצים החדשה?

כאשר אנו מציבים יעדים בריצה, או טריאתלון לשנה הקרובה, אנו רואים בעיני רוחנו לעתים קרובות, תמונות של אנשים שחוצים את קו הסיום של מרתון ברלין, או איש ברזל בויטוריה כדוגמה.

זה נראה מדהים, מוחשי מאד ואם החבר מהפייסבוק יכול לעשות את זה, אז גם אני רוצה לעשות את זה. אבל מה שאנחנו לא רואים זה את השעות והקילומטרים הרבים של האימונים ואת מזג האוויר הסוער, החום או הקור שבבוקר וכל האתגרים שמתרחשים בחודשים ובשנים שלאורך הדרך.

רוב האימונים לא הולכים להיות זוהרים ולא הכל ילך לפי התוכנית שבניתם. חשוב להבין שזה בסדר שיש סטייה וגמישות בתוכנית האימונים. אנחנו יכולים להגדיר יעדים, אבל אנחנו צריכים להתאים את היעדים שלנו עם שעות האימונים שאנו מתכוונים להשקיע, עם מצבנו המשפחתי ועם העומס שלנו בעבודה.

איך מומלץ לספורטאי להתמודד עם רגעים קשים ומאתגרים?

כשאתה מתכונן למטרה גדולה וחדשה, אתה צריך לדעת שיהיו אתגרים בדרך. אני מציע לך לתכנן כיצד אתה הולך להשיג את המטרה שלך וכיצד תתמודד עם רגעי משבר כשאלה יופיעו – והם יופיעו.

לפעמים אנחנו צריכים לנקוט בגישה יסודית המחולקת למנות קטנות לכל יעד. למשל אם אתה בתהליך ארוך ומייגע בדרך למרתון ונמצא לפני הריצה הארוכה של השבוע, אתה עייף וכבר אין לך כוח לצאת לעוד אימון ארוך. במקום להתמקד בקילומטרים, אני ממליץ להתמקד בפרטים קטנים כמו- "אני רוצה לצאת מהמיטה כמה שיותר מהר ולנעול נעליים", "אני אכין קפה ואכנס לרכב הכי מהר שאפשר". ואז, "אני רק אצא לרוץ ואראה איך אני מרגיש אחרי 3 ק"מ".

כשאנחנו לוקחים את האימון "ביס אחרי ביס", זה עוזר. אנחנו נפתיע את עצמנו ובסופו של דבר נסיים את כל האימון.

אני זוכר כשהשתתפתי בתחרות סובב עמק למקצה 166 ק"מ. הגעתי חולה לקו הזינוק ולא היה לי מושג איך אני מסיים את המרוץ. ההחלטה היתה לצאת לנסות לרוץ 10 ק"מ ואז עוד 10 ק"מ ואז רק עוד 14 סטים של 10 ק"מ .....

איך בונים את השרירים הנפשיים האלה?

רבים בטוחים שהמוח שלנו אינו ניתן לאימון, אבל הוא ניתן לאימון בדיוק כמו שאנו מאמנים את הגוף שלנו. בכל ריצה בודדת, בכל אימון, בכל יום, אנחנו יכולים להקדיש חמש עד 10 דקות לעבודה על מיומנות נפשית ומנטאלית כלשהי, למשל שליטה, או מיקוד מכוון מטרה, או חוסן מנטלי ואפילו לאמן את עצמי לדבר בצורה חיובית כלפי עצמי.

מה עליך לעשות כאשר אתה לא מצליח להגיע ליעד האימונים היומי שלך?

חשוב שתבין שאימונים עקביים - עמידה ברוב הקילומטרים המתוכננים, התחזקות מנטלית - תביא אותך לסיכוי גדול יותר לממש את המטרות שלך.

להחמיץ אימון זה מאכזב, אבל אתה חייב להיות לראות את התמונה כולה. אימון שפוספס לא אומר שהמטרה שלך מחוץ להישג ידך.

אני מלמד את המתאמנים שלי להסתכל על התמונה הרחבה ולנסות להקפיד להיות באזורים שבין 85%-90% ביצוע אימונים בפועל אל מול תוכנית האימונים.

נניח שהצבתי מטרה גדולה ונפצעתי, או פספסתי אימונים וכעת זה נראה שהמטרה היא בלתי אפשרית. כיצד אוכל להציב מטרות חדשות?

כולנו צריכים להיות מספיק אמיצים בכדי לבצע התאמות כל פעם מחדש למטרות שלנו. זאת הסיבה שאני אוהב את הרעיון של פירוק המטרה הגדולה ליעדים חודשיים. זה מאפשר גמישות והתאמה כל פעם מחדש. אני מציב לעצמי יעד לחודש ינואר למשל, ובסופו בודק האם לוח הזמנים שלי אפשר לי לבצע את כל האימונים שתכננתי, האם השתתפתי בתחרויות, סימולציות ובמחנות האימונים שהיו.

בהתאם לביצועים בפועל אני מבצע התאמות לתוכנית האימונים לחודש שלאחר מכן.

מסקנות:

1. מטרות גדולות זה חשוב

2. חשוב מאד לעשות התאמות בין הפניות שלכם בחיי היומיום לבין תוכנית אימונים שלכם.

3. פרקו מטרות גדולות לחלקים קטנים.